<h1>צרור הכסף הארוך, דרך ד' שער א'</h1>
<h2>דף ט.</h2>
גרסינן בפ"ק דבבא קמא ובפ"ק דב"מ, ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות, ויצאו עליו עסיקין, עד שלא החזיק בה יכול לחזור בו ומשהחזיק בה אינו יכול לחזור בו. ופירש רבינו ז"ל הכי, כשהחזיק אחר שיצאו עליה עסיקין. ומשום הכי לא מצי למיהדר, דכיון דלא חש לעסיקין ודש אמצרא לראות מה היא [צריכה], כבר גלה בדעתו דניחא ליה בה ואע"ג דאית עלה עסיקין. אבל אם לא החזיק בה לאחר מכאן, אע"ג דדש אמצרא קודם שיצאו עליה עסיקין יכול לחזור בו. ודוקא כשלא החזיק בה חזקה גמורה, בנעל גדר ופרץ, שהם החזקות שנשנו בפרק חזקת הבתים [מ"ב ע"א]. אלא שהלך בשדה לראות מה היא [צריכה]. והיינו דנקט הכא דש אמצרא. ויש בזה מפרשים רבים בענינים אחרים. וכמדומה לי שזה הנכון. עכ"ל בפ"ק דקמא. ואמרינן התם, מאימתי הויא חזקה מכי דיש אמצרא, ופירש רי"ף בפ"ק דמציעא, כגון דאית ליה ארעא אחריתי גבה בהאי ארעא ואיכא מצרא בינייהו אי דייש לההוא מצרא דביני ביני ושוינהו לתרוייהו ארעא חדא, הרי החזיק ואינו יכול לחזור בו. וכתב עוד בפ"ק דקמא, וכל שכן אם עשה בה מעשה שהוא למעלה מזה. ואם עדיין המצר קיים ולא עירבו עם השדה יכול לחזור בו ע"כ. אבל בהילוכא לא קנה, כחכמים [ב"ב ק' ע"א] דאמרי אין הילוך מועיל.
<h2>דף יב.</h2>
גרסינן בפ"ק דב"ק, החזיק בקרקעות לא קנה עבדים. ואמרינן דכולי עלמא עבדא כמקרקעי דמי. שמעינן [מהא] דאין קרקע נקנה אגב קרקע. ועד כאן לא קאמר שמואל קנה עשר שדות בעשר מדינות כיון שהחזיק באחת מהם קנה כולן אלא משום דסדנא דארעא חד הוא, אבל באגב לא. וכתבו שם בתוספות דאפילו אמר קני קרקע הסמוך לתהום ואגבה קני קרקע העליון לא קנה. ואע"ג שהוא צבור בתוכו. וכתב רבינו ז"ל וטעמא רבא איכא דאגב אקרא [דה"ב כ"א] דויתן להם אביהם מתנות רבות לכסף ולזהב עם ערים בצורות ביהודה אסמכוה, ומה התם כסף וזהב עם ערים דהיינו מטלטלין אגב קרקע, הכי נמי בכל אתר מטלטלין אגב ארעא ולא ארעא אגב ארעא. ע"כ. ונראה דלא תקשי לך הא דאמרינן בחזקת הבתים [כ"ט ע"ב] אכלה כולה חוץ מבית רובע, קנאה כולה חוץ מבית רובע. ואמר רב הונא לא אמרן אלא דבר זריעה, (אלא) [אבל] לאו בר זריעה קני ליה אגב ארעא. דהתם לענין הטוען שלי הוא ואידך טוען שלי הוא, וקא מהני ליה ההיא אכילה למקני לאידך. אבל לענין קניית קרקע לא.
<h2>דף נב.</h2>
וגרסינן בפרק שור שנגח את הפרה, המוכר בית לחבירו, כיון שמסר לו מפתח לא צריך למימר ליה לך חזק וקני. שמעינן מהא דמסירת מפתח הרי הוא כאומר לך חזק וקני. למה שכתבנו למעלה כי צריך לומר שלא בפניו לך חזק וקני. אבל מסירת מפתח אינה קונה. לאפוקי מרבינו שמואל ז"ל שכתב דמסירת מפתח קונה במכר ושכירות ובמתנה ובאחין שחלקו. וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ"א דקנין דמסירת מפתח אינה קונה אלא לענין לך חזק וקני.
